ההיסטוריה של WAS

התסמונת תוארה לראשונה בשנת 1937 על ידי ד"ר אלפרד ויסקוט (1898–1978), רופא ילדים גרמני, שהבחין בהפרעת דימומים כתוצאה ממיעוט טסיות שהתרחשה רק אצל שלושת הבנים במשפחה בעוד אחיותיהן לא חוו תופעות דומות. בשנת 1954 ד"ר רוברט אולדריץ (1917–1998), רופא ילדים אמריקאי, למד שבעה דורות של משפחה בעלת הליקוי ותיאר את תבנית ההורשה של התסמונת. במהלך 1960 התסמונת זוהתה יותר ויותר וזכתה לשם תסמונת ויסקוט-אולדריץ´ (WAS).

ב-2006 קבוצת מחקר גרמנית חקרה את שלושת המקרים שהוצגו על ידי ד"ר ויסקוט ותיארה ששלושתם חווים מוטציה באקסון הראשון של גן ה-WAS .